הלכה למעשה

הלכות לשלושת השבועות — ימי בין המצרים

נישואין

בימי "שלושת השבועות" (ימי בין המצרים, מ-י"ז בתמוז ועד תשעה באב) מורכב וכולל מנהגים שונים בהתאם לעדות. להלן ריכוז הדברים:

האם מותר להתחתן?

ברוב קהילות ישראל נהגו שלא לערוך נישואין בתקופה זו. הסיבה לכך היא שזוהי תקופה של אבלות על חורבן בית המקדש, וימים אלו נחשבים לימים שאינם "סימן טוב" לשמחה.

בני עדות אשכנז:

נוהגים שלא לערוך נישואין לאורך כל שלושת השבועות (מי"ז בתמוז ועד תשעה באב).

בני עדות המזרח (ספרדים):

המנהג הרווח ברוב הקהילות הוא להחמיר ולא להתחתן בכל שלושת השבועות (לפי פסיקת ה"בן איש חי" ועוד). עם זאת, יש פוסקים ספרדים שהקלו בעבר להתחתן עד ראש חודש אב, אך למעשה הנהגת הרבנות הראשית כיום היא שלא לאשר נישואין בתקופה זו לכלל העדות.

הלכות מרכזיות נוספות בימים אלו

בנוסף לאיסור הנישואין, קיימים מנהגי אבלות המשתנים בהתאם לעדה:

שמיעת מוזיקה וריקודים:
נהוג להימנע מאירועי שמחה הכוללים מוזיקה, ריקודים ונגינה.

שהחיינו:
נהוג להימנע מלקנות בגדים חדשים או לאכול פירות חדשים שמחייבים ברכת "שהחיינו" במהלך שלושת השבועות.

• תספורת וגילוח: בני אשכנז נמנעים מתספורת וגילוח לאורך כל שלושת השבועות. בני עדות המזרח נוהגים להחמיר בדרך כלל משבוע שחל בו תשעה באב.
• בנייה ומסחר: נהוג למעט בבנייה של שמחה או בשיפוצים שאינם הכרחיים.

חכמים ומראי מקום

ההלכות והמנהגים מתבססים על המקורות הבאים:

• שולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקנ"א): המקור הבסיסי להלכות ימי בין המצרים. סעיף ב' דן באיסור הנישואין.
• המשנה ברורה: מרחיב ומפרט את מנהגי האבלות של בני אשכנז (שם בסימן תקנ"א).
• הבן איש חי (פרשת דברים): פוסק ומחמיר כמנהג הספרדים שלא להינשא בכל שלושת השבועות.
• כף החיים: מלקט את המנהגים השונים בקהילות הספרדים והעדות השונות.
• פניני הלכה (הרב אליעזר מלמד): ספר מודרני המרכז בצורה בהירה ונגישה את מנהגי העדות השונות (ספר זמנים, פרק ח').

הערה: מכיוון שישנם חילוקי מנהגים משמעותיים בין העדות והקהילות השונות, מומלץ תמיד להתייעץ עם רב המכיר את מנהג משפחתכם בטרם קבלת החלטה בנושא.